הנושא: "תאונות בדרך"- האם תאונה בדרך לעבודה וממנה היא בגדר תאונת עבודה?
מאמר זה נועד לחדד את נושא תאונות העבודה שאירעו בדרך לעבודה וממנה.
ס' 80 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה 1995, המדבר על חזקת תאונת עבודה הרחיב את המושג "תאונת עבודה" כך שיכלול גם תאונות שאירעו תוך כדי ועקב הנסיעה אל העבודה וממנה.
המונח "תאונה" קיבל בפסיקה, עם השנים פרשנות דינמית ורחבה, והוא כולל מלבד חבלה כתוצאה מגורם חיצוני ברור, גם ליקוי כמו מתיחת שריר ברגל, נקע בקרסול, קרע בגיד, כאבי גב וכו' שנגרמו בהליכה, כתוצאה מ"תנועה לא טובה", תנועה סיבובית מהירה ובלתי מבוקרת, דריכה לא נכונה, החלקה, מעידה, תנוחה לא נכונה, זוית לא נוחה, ירידה מבוהלת או כושלת מרכב ההסעה, מכשול בדרך, גובה חריג של כבש האוטובוס, מרחק חריג בין האוטובוס והמדרכה וכו'.
ס' 80 הנ"ל מכסה את העובד בדרכו ל"עבודה" ובחזרה ממנו, או בדרכו ממקום עבודה אחד למשנהו. המחוקק נקט בלשון ל"עבודה" ולא ל"מקום העבודה" וכוונתו שהעובד יכוסה בדרך למקום העבודה - כשעושה הוא את דרכו בקשר לעבודה, ולא כדי להגיע פיזית למקום העבודה ללא קשר לעבודה, כמו לדוגמא- עובד המטייל להנאתו בשבת מביתו לאתר העבודה שבו הוא עובד.
החוק מכסה את הדרך ממענו למקום העבודה, אולם מאחר ואדם רשאי לבלות בזמנו החופשי בכל מקום שיראה לו, ויתכן ומסיבות שונות יבחר ללון במקום שאינו בגדר מעונו כמשמעותו בחוק, ומשם יצא לעבודה, ראה המחוקק מקום לכסות גם דרך זו, כלומר גם בדרך מהמקום בו הוא לן, טרם צאתו לעבודה, אף אם אין זה מעונו.
יש לשים לב להגדרה של "בית פרטי" ו"בית משותף" לעניין המקום בו אירעה התאונה, יתכן מצב בו המקום המדויק בו אירעה התאונה יפסול את המונח תאונה בדרך לעבודה וממנו. וכאן יש לבדוק האם התאונה אירעה במקום המוגדר "רשות היחיד" או "רשות הרבים".
יש לבדוק האם התאונה שאירעה בדרך היא הדרך המקובלת להגיע לעבודה, לבדוק האם היתה סטייה מן הדרך המקובלת והאם הסטייה הזו היתה סטייה של ממש, האם הסטייה היתה למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של העובד כלפי מעבידו ובעצמאי שהיה זה לצורך עיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי.
האם הסטייה היתה נילוות לדרך כמו מילוי דלק, קניית סיגריות, הורדת ילד בגן וכדומה או לצורך "סידורים פרטיים.
האם התאונה אירעה תוך כדי הסטייה מהדרך המקובלת או לאחר הסטייה והחזרה לדרך המקובלת.
יש לבדוק האם אירוע התאונה נגרם כתוצאה ממצב רפואי של העובד או כתוצאה מגורם חיצוני.
המבחנים הם שונים ולפעמים אף נוקשים יותר כאשר מדובר בעובד עצמאי, כמו לדוגמא קוסמטיקאית העובדת בביתה ובעלי מקצועות דומים לה ושעובדים ממקום בו הם גרים.
הערה: מאמר זה אינו מהווה יעוץ משפטי בשום מקרה, אינו מהווה חוות דעת משפטית או המלצה מכל סוג שהוא ובטרם הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי, מומלץ להיוועץ בעורך דין העוסק בתחום זה.
הכותב הינו עורך הדין שון בן יצחק, בעל משרד לעריכת דין העוסק בייצוג בדיני הנזיקין, דיני עבודה, דיני המוסד לביטוח לאומי, דיני מקרקעין ומשפחה.
